דקל וושינגטוניה חסונה

דקל וושינגטוניה חסונה
Washingtonia Robusta
משפחה: ,

מוצאו של עץ דקל וושינגטוניה חסונה הנפוץ בישראל ממקסיקו וגובהו הוא 25 ולעיתים אף 30 מטרים. עץ דקל זה גדל בעיקר בקליפורניה, באריזונה, ובדרום ניו מקסיקו, עץ דקל וושינגטוניה חסונה מעדיף רטיבות ואף מעט מליחות. עליו הם בעלי פטוטרת וטרף באורך מטר כל אחד. תפרחתו באורך שלושה מטרים, ועליה הרבה פרחים קטנים בצבע לבן-ורדרד בהיר המדיפים ריח מתקתק. עץ דקל זה פורח החל מחודש מאי ופרותיו מבשילים עד אוגוסט – ספטמבר.
עץ דקל וושינגטוניה חסונה הינו עץ ממשפחת הדקליים, משפחה הכוללת כ-200 סוגים וכ-3,500 מיני עצים ירוקי עד. עץ דקל גדל באזורים טרופיים וסובטרופיים. עץ דקל מתאפיין בכך שהינו צמח חד-פסיגי רב שנתי, לרוב דו-ביתי (שיש ממנו עצי זכר ועצי נקבה), שורשיו של עץ דקל צומחים מן הגזע, גזעו דק, ישר ללא ענפים, ובראשו "כתר" הבנוי מעשרות רבות של עלים ארוכים המכונים כפות. בניגוד לסוגי עצים אחרים, עץ דקל משלים את שלב התעבות הגזע לפני שהוא מתארך. ברגע שגזע דקל מגיע לנקודת גידול מקסימלית הוא אינו מסוגל להגדיל את קוטרו. יותר מכך, מהרגע שגזע עץ דקל הגיע לרוחבו המקסימלי לא נוצרים עוד צרורות של רקמה מובילת מים ומזון. ואלה חייבות לשרוד עד סוף חייו של עץ דקל. מבנה זה אינו מאפשר תיקון פגיעות בגזע, ואינו מאפשר לבצע הרכבה. כתוצאה מכך, עתידו של גזע עץ דקל תלוי בבריאותו של ניצן פעיל יחיד ("לב הדקל") שבראש הגזע.
עץ דקל פורח בבגרותו, שלב שמגיע במינים מסוימים אחרי 3-5 שנים ובמינים אחרים אחרי 40 שנה. רוב המינים פורחים כל שנה, בעוד שמינים מסוימים פורחים פעם בחיים ואז מתים.
עלי הדקל בנויים משלושה חלקים: הטָרָף (החלק הרחב בעלה), הפּטוֹטֶרת (החלק הצר המחבר את הטרף לגזע) ובסיס הפּטוֹטֶרת. בסיס הפּטוֹטֶרת הוא החלק של הפטוטרת העוטף את הגזע. פרחי עץ דקל לרוב קטנים ובעלי נוכחות מינורית, לרוב צבעם לבן או צהוב בהיר. עם זאת, הם פורחים תפרחות צפופות ומרשימות הנקראות מַכבּדים.
פרי הדקל הוא בדרך כלל ענבה בשרנית (תמר), או בית-גלעין סיבי או בשרי-שומני (קוקוס).
עץ דקל רגיש לקרה והשקייה יתרה. כמו כן, עץ דקל יכול להיפגע ממחלות שמקורן בחיידקים, פטריות או תולעים זעירות בקרקע הגורמים לרקבון בשורשים, העלים והפרי. מזיקים נוספים שעלולים לפגוע בעץ דקל הינם חלזונות, ציפורים עטלפים ומכרסמים. אך המזיקים המסוכנים ביותר לדקליים הם החרקים: סוגים שונים של עש, פרפרים, חיפושיות, צרעות וארבה המדבר תוקפים את הפירות והעלים. סוגים שונים של חיפושיות תוקפות את הגזע. טרמיטים וצרצרים תוקפים את השורשים. בשנים האחרונות הגיעה למזרח התיכון ממזרח אסיה חיפושית הנחשב למזיק הקשה ביותר מגדלי הדקליים: חדקונית הדקל האדומה (Rhynchophorus ferrugineus). חיפושית זו מטילה את ביציה בתוך הגזע והזחלים הבוקעים ממנה ניזונים מן העץ ולעתים קרובות גורמים בכך למותו. בישראל התגלה חיפושית זו לראשונה בשנת 1999.
בישראל גדלים כמה סוגים שונים של עץ דקל, רובם מתורבתים, אך קיימים מקומות בהם הם גדלים בר.
בין הזנים התרבותיים של עץ דקל הגדלים בישראל ניתן למנות דקליים שהובאו לארץ לצורכי נוי: תמר קנרי (Phoenix canariensis) – המגיע עד גובה 18 מ'. פירותיו אכילים אך טעמם מזכיר תמר תפל. וושינגטוניה חוטית (Washingtonia filifera) – גובהה עד 15 מ'. מוצאה במקור מדרום קליפורניה או ממערב אריזונה. וושינגטוניה חסונה (Washingtonia robusta) – גובהה 20 מ' ויותר. הוֹוִיאָת בֶּלְמוֹר- צמח בית וחממה, גבוה, בעל עלים מנוצים ועלעלים צרים קישוטיים מאד. מוצא הצמח באי הלורד האו ובחוף המזרחי של אוסטרליה.

צבע פריחה: ירקרק
עלווה: העלים בצורת מניפה ובצבע ירוק
עונות פריחה: אביב, קיץ, סתיו, חורף
תנאי אור: שמש מלאה עד צל חלקי
גובה: 0 מ'
קוטר: 1.5 מ'
קצב צימוח: מהיר
אקלים: אזור ההר,אזור הגבעות,מישור החוף, והשפלה.
השקיה: בינונית
רגישויות: הצמח אינו רגיש לקור
המלצות ושימושים: אין