עצי זית עתיקים

עצי זית עתיקים במשתלת "ירוק ישראלי" – קיים מגוון גדול ומרשים של עצי זית עתיקים למכירה.
עצי זית בוגרים למכירה, עצי זית בונסאי למכירה, עצי זית מעוצבים למכירה, עצי זית עתיקים או עצי זית צעירים במגוון גדלים ומחירים.

בבואכם למשתלת "ירוק ישראלי" תוכלו לסייר ולהתרשם ממבחר גדול של של עצי זית מעוצבים בכל הגדלים ולבחור את עץ הזית המתאים לכם.

לצפייה בסרטון עצי זית עתיקים למכירה 

קצת היסטוריה על עצי זית עתיקים..

עץ זית היה נפוץ בארץ ישראל עוד בזמנים קדומים.
מקורו של עץ זית עתיק זה הוא בזית הבר, שהיה בעל פרי קטן ונמצא בארץ ישראל בחפירות ארכאולוגיות בנחל אורן, בכרמל לפני כ-10,000 שנים.

התרבות של עץ זית עתיק זה החלה בסביבות 4,000 לפני הספירה.

חוקרים בתחום סוברים כי העדויות לכך הם באתרים ארכאולוגיים מצפון לים המלח ובאזור השומרון.
מאוחר יותר סוחרים פיניקים הביאו עצי זית מהמזרח התיכון ליוון, ספרד וארצות נוספות באגן הים התיכון.

כיום ארצות אגן הים התיכון אחראיות לרוב מוחלט של תפוקת שמן הזית בעולם, כאשר בראשן ספרד, איטליה ויוון. מדינות מובילות נוספות בתחום הן טורקיה, תוניסיה וסוריה.

לעצי זית יש אריכות ימים

עצי זית ידועים באריכות ימיהם ויש עצים שגילם אלף שנים ויותר.
יחד עם זאת, קשה לקבוע במדויק את גילו של עץ זית עתיק – יומין בשיטה המקובלת לגבי עצים, דהיינו ספירת הטבעות השנתיות שבו.
מאחר והחלק הפנימי של עץ זית עתיק הולך ונרקב במשך השנים (עם זאת, אפשר לבדוק את גילו של עץ זית עתיק בשיטות תיארוך אחרות, כגון פחמן-14).
יכולתו של עץ זית להתגבר על פגעי הטבע כמו גם פגעי האדם, מופלאה.

שנים ללא מים

עץ זית הצליח לשרוד שנות יובש רצופות, שריפות שכילו את כל הצומח סביבו, גיזומים מסיביים לצורך ניצול ענפיו החזקים כחומר לבניה או להסקה.

במצוקתו, מצליח עץ זית לעורר פקעים רדומים החבויים על גזעו וענפיו.
פקעים אלו לאחר התעוררותם הופכים לעורקי חיים חדשים והם אלו היוצרים את פיתוליו היפים של הגזע.
זו גם הסיבה שבגללה ניתן לראות לעיתים עצי זית חלולים לגמרי אך עדיין ירוקי עלים ונושאי פרי.

עץ הזית העתיק ביותר בן כ-500 שנה הנמצא במשתלות "ירוק ישראלי"

מבנה עצי זית עתיקים

עליו של עץ זית הם גדיים, גלדניים, מוארכים, אליפטיים או איזמלניים.
צבעם בצדם העליון ירוק-כהה ובצדם התחתון מכסיף (גון הכסף נוצר מכסות צפופה של שערות מכסיפות דמויות קשקש).
הפרחים של עץ זית לבנים-צהבהבים ריחניים וערוכים בקבוצות דמויות אשכול.
הפרי של עץ זית – בית גלעין אליפטי. הציפה אוצרת שיעור שמן גבוה.

לא כל פרי ראוי לשימוש

הפרי של מרבית זני הבר אינו ראוי לשימוש, אולם בזריעים ובגרופיות של אוכלוסיות הבר נהוג להשתמש בחקלאות ככנות להרכבה.
הפריחה מתרחשת באביב המאוחר (אפריל – מאי).

ההאבקה מבוצעת על ידי הרוח ועל ידי חרקים. בזית הבר, וכן ברוב הזנים המבויתים, מתקיים מנגנון של אי-סבילות עצמית.
ההאבקה – זרה. הבשלת הפרי חלה בסתיו המאוחר, וצבעו הולך ומשתנה עם ההבשלה מירוק לחום-שחור. מערכת השורשים היא רחבה ואופקית במטרה ללכוד כמה שיותר מי גשמים.
שורשים אלו מהווים מחסני מזון שבהם נאגרים חומרי ההזנה לתקופת הקיץ.

אדמה מאווררת ומנוקזת

עץ זית יעדיף אדמה מאווררת ומנוקזת שבה יוכל לפתח שורשונים חדשים שיהוו גיבוי לשורשים הוותיקים אך גם אדמה גירית וסלעית תשמש קרקע נוחה לגידולי זית.

התעבותו של צוואר השורש מעל פני האדמה נובעת מיכולתו הרבה לאגור מזון.

 

הזנים של עצי זית עתיקים הנפוצים בישראל:

• סורי- עץ זית זה הוא הזן הנפוץ באזור, וממנו הופק רוב השמן בימי קדם.
  נפוץ בארץ בעיקר באזור הגליל. מקורו בלבנון מקרבת העיר צור, ומכאן השיבוש בשמו, שכן הוא צורי ולא סורי.
  פירותיו עסיסיים וטעמם עשיר וארומטי. טעמו מעט חריף ומריר, ומועדף יותר לתיבול מאשר לטיגון.
• נבאלי- זן ארץ ישראלי הדומה לזן הסורי אך מבשיל לפניו. נפוץ בעיקר באזור יהודה ושומרון. הפרי עגול יותר וטעמו קל ועדין יותר.
• בלאדי- זן שנמצא משנות ה-40 באזור יהודה ושומרון. תפוקת הזיתים הכוללת גדולה והפרי גדול, אך כמות השמן המופקת מן הפרי נמוכה.
  טעמו מעט מתקתק. מכונה בטעות 'נבאלי מוחסן' משום דמיונו לזן הנבאלי, אף שאינו קשור אליו.
• ברנע- זן ישראלי יציר הכלאה. עץ זית בעל איכות גבוהה וטעם איכותי, פירותי וארומטי.
• מעלות- זן ישראלי יציר הכלאה בן סורי לברנע. שמן איכותי ועדין, ופחות מריר מהברנע.
• אקסל- זן ישראלי שפותח במכון וולקני, המצטיין ביבולים גדולים ואיכות שמן גבוהה. השמן מתאפין בטעם חריף וארומטי, בעל מרירות קלה.

זנים נוספים של עצי זית עתיקים הגדלים בארצות אגן הים התיכון, או ניטעו בארץ לאחר שעברו התאמה:

• מנזנילו- זן ספרדי שמקורו בקליפורניה. זהו הזן הנפוץ ביותר בעולם ליצור שמן זית. הפקת שמן מזיתים שנבצרו מוקדם, מניבה שמן חריף וחזק, בעוד שמזיתים בשלים יותר, מופק שמן עדין.
• פיקואל- זן ספרדי מחבל אנדלוסיה. זהו זן סירוגי, כלומר עץ זית המניב פרי פעם בשנתיים. כמות השמן בפרי קטנה, וטעמו נייטראלי. כמות התוצרת הסופית לעומת ההשקעה הופכת אותו לכמעט לא משתלם לגידול.
• פישולין- מקורו בדרום צרפת, ואיכותו גבוהה ביותר. ארומה מאוזנת וטעם פירותי-עשבוני עם מרירות קלה. ניטע לאחרונה גם במטעי זיתים בישראל.
• לצינו- זן איטלקי מטוסקנה. ניטע גם במטעי זית בישראל בשנים האחרונות. שמן עדין מאוד בעל חומציות נמוכה ביותר.
• קורוניקי- זן יווני שמקורו בכרתים. זהו הזן העיקרי ביוון. בעל איכות גבוהה וטעם עדין. עץ זית בעל פרי קטן מאוד. לא גדל בישראל, אך שמן המופק ממנו מיובא לישראל.
• ארבקינה- זן ספרדי שמקורו באנדלוסיה. בעל איכויות שמן בינוניות-נמוכות.

תהליך התפתחות פרי עצי זית

מחזור החיים של יצירת פירות עצי זית הוא שנתיים.

השנה הראשונה

מתחילה בתחילת האביב. עם עליית הטמפרטורות מתעורר הזית ומתחילה צמיחתו. הגברת קצב ההשקיה והדישון יגבירו את הצימוח,
הענפים יתארכו לכדי 30-50 ס"מ, בחיקי העלים יתפתחו הפקעים. טמפרטורות אידיאליות לעצי זית הם:
18-24 מעלות צלזיוס ביום ולכן אזורי קו הרוחב 25-45,הם האזורים העדיפים לגידול עצי זית.

באמצע הקיץ יתמתן מעט קצב הצימוח מחמת הטמפרטורות הגבוהות ויתעורר שוב לקראת הצימוח הסתווי כשהטמפרטורות ירדו.
חורף מעט חמים יעזור אומנם להתארכות נוספת של הענפים של עצי זית ויאפשר הוספת פקעים והגדלת היבול אך מאידך יפגע ברמת
ואיכות ההתמיינות של הפקעים.

חורף קר שבו יש שעות קור רבות ארוכות ורצופות יעודד התמיינות טובה המתרחשת בעיקר בדצמבר וינואר.

השנה השנייה

במהלך פברואר אנו עדים להתפתחות הצימוח האביבי כפי שכבר ראינו בשנה הראשונה.

לאחר סיום שלב ההתמיינות של הפקעים מתחיל שלב הפריחה של עצי זית הנמשך בערך חודשיים שבמהלכו מתבצעת חנטת הפרחים המושלמים.
זהו השלב שבו נוצר הפרי של עץ זית ומתחילה התפתחותו.
עץ זית הוא דו מיני כלומר נושא אברי רבייה זכריים ונקביים ובפרחיו ניתן למצוא גם עלי וגם אבקנים.

עץ זית , לרוב אינו נזקק לתגבור של עץ מפרה.
בגלל עוצמת פריחתו הרבה עץ זית אינו נזקק לעזרת חרקים שונים לצורך ההאבקה , די במשבי רוח קלילים כדי ליצור האבקה.
4% – 3% בלבד של פרחים שחנטו יספיקו כדי לקבל יבול סביר מאת עץ זית.

חודשי האביב

מוקדשים מאמצי עץ זית לטיפוח צמיחת האביב אבל גם לבניית הגלעין המוקשה בתוך הפרי.
בתקופה זו מתבצע הדילול הטבעי כאשר העץ משיר מעליו פירות שהחנטה שלהם לא הייתה מושלמת.
לתהליך התקשות הגלעין אחריות ישירה לגודל הפירות של עץ זית והוא מתבצע עד אמצע הקיץ.
עם ירידת הטמפרטורות והתחלת הצימוח הסתווי מתחיל גם שלב הצטברות החלק הרך העוטף את הגלעין והאוגר בתוכו את השמן.

חשוב מאוד בשלב זה של גידול עץ זית להקפיד על מתן השקיה סדירה.
המסיק מתבצע באוקטובר נובמבר שאז פירותיו של עץ זית מגיעים לסוף התפתחותם, שלב שבירת הצבע הירוק הוא האיתות להתחלת המסיק.
עצים שנמסקו מוקדם ישחררו את עץ זית זה ויאפשרו התפתחות מאסיבית של הצמיחה הסתווית.

זית ערך תזונתי ל-100 גר':

מים 72 גר'
קלוריות 115 קק"ל
חלבונים 1 גר'
פחממות 6.3 מתוכן 3.3 זמינות
שומן 11 גר' מתוכו 14% רווי
ו-77% חד בלתי רווי
כולסטרול 0
ויטמין סי 1 מ"ג
ברזל 3.3 מ"ג
סידן 75 מ"ג

עצי זית עתיקים בגינה הפרטית

עץ זית הוא עץ חשוב ובעל תועלות רבות, אך למרות זאת, כאשר הוא נשתל בגינה הפרטית יש להתחשב במספר נתונים:

הפרי – עץ זית המקבל השקיה ודישון יכול לשאת יבול של 80–70 ק"ג. זוהי כמות עצומה שספק רב אם נצליח למסוק אותה.
הבשלת הפרי אינה אחידה וקרוב לודאי שרוב הפרי יישור לאדמה במקרה הטוב או למדרכה במקרה הפחות טוב.
פירותיהם
של עצי זית המושקים מכילים שמן רב ומלכלכים את המשטחים המרוצפים בכתמי שמן הנספגים באבן.

גודל העץ – עם השקיה מסודרת יכול עץ זית להגיע לגובה של5-6 מטר ולקוטר עלווה של 4-5 מטר.

השורשים – עצי זית הם בעלי מערכת שורשים רחבה ושטוחה עם נטייה להתפשטות לשטחים הפתוחים.
עם זאת, עץ זית שממוקם נכון בגינה הוא בעל יתרונות רבים:
חסכן מים, ירוק עד ומרשים למראה, חווית המסיק המשפחתי
ועצירת השמן, פירותיו העסיסיים וכמובן ההנאה משמן זית טבעי וטהור.

מחלות בעצי זית עתיקים

• זבוב הזית – זבוב הזית פוגע בפרי עץ זית בכך שהוא מטיל את הביצים בתוכו.
  לאחר זמן מה הביצה בוקעת וממנה יוצאת הרימה.
  פירותיו של עץ זית נפגעים לחלוטין כאשר הרימה מגיעה לעוקץ הפרי ובכך היא גורמת לנשירתם. הטיפול המומלץ:
  טיפול מחלות זית זו מתחלק ל2.
  אם יש לך מטע אז עדיף להשתמש במלכודות ללכידת הזבוב אך אם אתה בעל עצי זית אחדים, רצוי לעשות שימוש בסופרסוד או רוגר.
  המינון המומלץ הוא 1 סמ"ק לליטר מים.
• עש היסמין – עש היסמין תוקף עצי זית בגיל 1 – 4 שבועות. סימני המחלה מתבטאים בכרסום הלבלוב הצעיר בענפים.
  עם תחילת הנגיעות בצימוח הצעיר יש לרסס עץ זית נגוע בוירטמיק ביחס של 1 סמ"ק ל1 ליטר מים. רצוי לרסס עץ זית נגוע בשעות הערב ולא בשעות הבוקר.
• אקרית החטטום – עצי זית צעירים הם הנפגעים העיקריים מאקרית החטטום, היא גורמת להתעבות העלים הצעירים וגם לבוגרים.
  ניתן לזהות עלה עץ זית נגוע בכך שבעלה מעוות וניתן לראות עליו כתם צהוב. הטיפול המומלץ הוא דורסן, 1 סמ"ק ל1 ליטר מים. עצי זית בוגרים מקבלים טיפול שונה,
  יש לרסס את העלים ואת הענפים בשני חומרים ולשמור על רטיבות מתמדת בקרקע. החומרים הם דיזקטול (יחס של 2 סמ"ק ל1 ליטר מים) ודיוופאן (1 סמ"ק ל1 ליטר מים).
  תפקיד נוסף לחומרים אלו הוא מניעת כניסת מזיק עלים ידוע שנקרא חיפושית הקליפה של הזית.
• סאס הנמר – סאס הנמר הוא מזיק הנכנס לתוך ענפי עץ זית ומפריש גללים על הגזע. הטיפול המומלץ הוא טבילת צמר גפן בנפט או סולר והכנסתו לתוך המחילה של
  סאס הנמר בעזרת חוט ברזל. ניתן למנוע הדבקות עץ לחלוטין עם הורמון שמבלבל את הזכרים.

עצי בונסאי

בונסאי (ביפנית: "גננות על מגש") היא אמנות גידול עצים וצמחים אחרים בצורה השומרת את הצמח ננסי על ידי גיזום קפדני בשורשיו וענפיו.
עיצוב עצי הבונסאי היא אמנות יפנית עתיקה שמטרתה ליצור צורות אסתטיות נעימות. מקור ההשראה לבונסאי הוא נופי הטבע ביפן.
בארץ זו בה ההרים גבוהים והיערות ירוקי עד, העצים בנקיקי הסלעים או כאלה שענפיהם השתלשלו מעל למצוקים, התגמדו לעתים קרובות למידות זעירות, נוכח תנאי גידולם הקשים.
יצירות הבונסאי החלו, מחיקוי של פלאי הטבע.

עצי בונסאי – אמנות הפנג'ינג הסינית

הינה אמנות דומה שקדמה לבונסאי היפנית.
עץ בונסאי אינו צמח ננסי אלא עץ רגיל אשר עוצב לממדיו הקטנים ולכן, יש לשמור על גודלו הקטן על ידי טיפוח, עיצוב וגיזום עקביים.

ישנה טענה שעץ בונסאי אשר מתוחזק היטב יאריך ימים יותר מעץ רגיל מאותו הזן.
אולם, הבונסאי זקוק לטיפול רב מאוד, וטיפול שגוי אפילו במקצת עלול להביא למותו של הצמח.

במשתלת ירוק ישראלי ניתן לרכוש עצי זית בונסאי אשר טופלו ועוצבו בצורה מקצועית הנאמנה לאומנות היפנית.