משתלות עצי פרי טרופיים אקזוטיים

סוגים רבים של עצי פרי גדלים בארץ. עצי פרי רבים יובאו לארץ והתאקלמו בישראל. חלקם הקטן מהם מקומי כמו עצי ההדרים, אשר גדלים בעיקר באזור מישור החוף. אך גם עצי פרי כמו השסק, הפג'ויה, אבוקדו, ליצ'י נפוצים לא פחות. קבוצה נוספת היא הנשירים שסק , האגס, השזיף, והדובדבן. עצי פרי אלה גדלים באיזור ההרים בעיקר ומשמשים בתקופה הקרה גם כעצי נוי. יש גם עצי פרי ים תיכוניים: הזית, התאנה והרימון. ומגוון של עצי פרי נוספים אשר הפכו נפוצים בשנים האחרונות כמו המנגו הפסיפלורה (הטרופיים).

לשילוב עצי פרי בגינה הפרטית יתרונות רבים, עם זאת בבואנו לשתול עצי פרי יש להתייחס למספר מאפיינים ולשאול מספר שאלות: התועלת שניתן להפיק מן העץ, כמות הפרי שעץ צפוי להניב ומהי תקופת ההמתנה הנדרשת עד תחילת התנובה, מהם הריחות אותם מפיצים עצי פרי בעונות הפריחה וההבשלה של הפרי, אילו זנים קיימים והאם יש אפשרות הרכבה, צבע הפריחה ומידת המשיכה של חרקים. כמו כן יש לבדוק מהו מרחב השתילה לו זקוקים עצי פרי אלה בהגיעם לגודלם הסופי וכמובן, עמידותם והתאמתם לאקלים.

לצפייה בסרטון משתלת עצים טרופיים

עץ פג'ויה

ערכו הרב של עץ הפגו'יה בגינה הפרטית, בזכות יופיו, הקלות הנדרשת לגידולו ושימושיו כעץ בודד או כגדר חיה. בשל היקף הגידול המצומצם של פג'ויה בארץ, ישנו קושי למצוא עצי פג'ויה בוגרים למכירה.

מבנה העץ

עץ הפג'ויה הינו שיח ירוק עד בעל פריחה אדומה יפה באביב. באופן טבעי מתפתח עץ פג'ויה כשיח רב גזעים, אך ניתן גם לעצבו כעץ קטן. לצמח עלווה צפופה, צידם העליון של העלים ירוק וצבעם התחתון אפור מכסיף. עץ הפג'ויה הוא עץ דקורטיבי מאוד בעיקר בחודשי הקיץ בזכות פריחתו היפה הפרחים לבנים מבחוץ וארגמניים מבפנים ולהם אבקנים אדומים.

פרי הפגויה

צבעו של פרי הפג'ויה ירוק וגודלו כגודל שזיף. קליפתו עבה ובשרו חמצמץ ובעל ארומה עדינה ומיוחדת במינה בין גויאבה לאננס. נהוג לחצות את הפג'ויה הטרייה לשניים ולאכול את בשרה בכפית. הוספתה לסלטים, ללפתנים ולקינוחים שונים מעניקה למנה ייחוד רב. הפג'ויה מכילה כמות בלתי מבוטל של אשלגן, סיגדן, ויטמין C וויטמין A. עם זאת, חיי המדף של פרי הפג'ויה קצרים.

הפג'ויה בגינה פרטית

הפג'ויה מתאימה לגידול בגינה פרטית ואינה דורשת טיפול מיוחד. עץ הפג'ויה עמיד לקרה, ויכול לשרוד גם בטמפרטורה של מינוס 10 מעלות. העץ הסתגל בארץ לרוב סוגי הקרקעות. אפשר לגדל עצי פג'ויהה כצמחים בודדים או כחלק מגדר חיה. עץ הפג'ויה זקוק להשקייה מועטה ואינו זקוק לגיזום מיוחד. עם זאת, הוא מגיב יפה לגיזומים לכן ניתן לעצבו כמו שרוצים גם כגדר חיה בגיזום פרמלי או כעץ בונסאי. עץ פג'ויה הוא בעל קצב צימוח איטי ולכן גם קל להחזקה. לעץ פג'ויה פריחה מרהיבה בחודשי אפריל מאי, הוא מניב פרי בחודשי הסתיו, מאוקטובר ועד דצמבר. פריחה עשירה ופרי יתקבלו רק בשמש מלאה.

עץ אבוקדו

עץ אבוקדו הוא עץ פריי טרופי ירוק עד, מקורו ממקסיקו ומאמריקה המרכזית ומשם הפיצו אותו הספרדים לדרום אמריקה ובהמשך לאפריקה ולאסיה. כיום גדל עץ אבוקדו בכל האיזורים הטרופיים. גובוהו של עץ אבוקדו הוא 7-8 מטרים, ומסוגל להגיע גם ל-15 מ'. עץ האבוקדו פורח באביב תפרחתו גדולה ומכילה הרבה פרחים, זכריים ונקביים.

פירותיו של עץ האבוקדו מבשילים בחורף ולוקח להם חצי שנה להתפתח עד בגרות, לעיתים אף יותא זאת בהתאם לזן ולתנאי מזג האוויא. כאשר הפרי מגיע לבגרות, הוא מבשיל רק בזמן שהוא נופל או נקטף מהעץ. עץ אבוקו המתפתח בתנאים טובים, יכול להניב פירות כבר מהשנה השלישית לנטיעה.בארץ מספר זנים של אבוקדו: מקסיקני, גוואטאמאלי ומערב הודי. האבוקדו הישראלי פופולארי בשווקי אירופה, במיוחד בגרמניה ובצרפת.

עץ ליצ'י הוא עץ ירוק עד המגיע לגובה של 15-20 מ'. ניצני עליו של עץ הליצ'י הם אדמדמים אך מתפתחים בהמשך לעלים ירוקים באורך 15-20 ס"מ. פרחי עץ הליצ'י הם קטנים בצבע לבן ירקרק או לבן צהבהב. קוטר פריו של עץ הליצ'י הוא כ-3 ס"מ בצבע לבן, בשרני ומתוק.

עץ ליצי

עץ ליצ'י הוא עץ טרופי אקזוטי, הגדל במקור בדרום סין. עץ ליצ'י הוא עץ ירוק עד המגיע לגובה של 15-20 מ'. ניצני עליו של עץ הליצ'י הם אדמדמים אך מתפתחים בהמשך לעלים ירוקים באורך 15-20 ס"מ. פרחי עץ הליצ'י הם קטנים בצבע לבן ירקרק או לבן צהבהב. קוטר פריו של עץ הליצ'י הוא כ-3 ס"מ בצבע לבן, בשרני ומתוק, דומה במידה מסוימת לענב, בזרחן ובוויטמינים מקבוצת B. אורך גלעין הליצ'י הוא 2 ס"מ וקוטרו 1-1.5 ס"מ. גלעין הליצ'י רעיל במידת מה ולכן לא כדאי לאכול אותו. עונת הליצ'י שבה הפרי בשל, היא בין יולי לאוקטובר כ-100 ימים לאחר הפריחה.

מוצאו של עץ הליצ'י הוא בסין, ובנוסף הוא גדל גם בדרום מזרח אסיה והודו, בדרום יפן ולאחרונה גם בפלורידה, בהוואי ובמזרח אוסטרליה. האקלים הדרוש לגדילת עצי ליצ'י הוא טרופי-חם, כפורי-חורף מועטים ולא מתחת למינוס 4 מעלות, קיץ חם גשמים ולחות. מצע הגדילה הטוב ביותר הוא אדמה מעט חוצמית ועשירה בחומר אורגני.
אף על פי שמוצאו של עץ הליצי הוא טרופי, ניתן לגדלו בתנאי הארץ. עצי ליצ'י ראשונים ניטעו בארץ כבר בשנות השלושים למאה העשרים. מסוף שנות השבעים החלו בנטיעה רחבה של עצי ליצי ומאז הוא מצוי בשע בשווקים.

רוב מטעי הליצ'י נמצאים באיזור החוף אך גם בבקעת הירדן בדרום ורמת הגולן, ובעוד מקומות חמים. שני הזנים העיקריים שנקלטו בארץ ישראל הינם המאוריציוס והפלורידיאני.עץ ליצ'י מאוריציאני הינו זן פורה מאוד בעל טעם טוב ומרקם עסיסי. זרעו קטן יחסית וגודל הפרי גדול (21-25 גר') הפרי מבשיל במהלך סוף יוני עד תחילת יולי. צבע עלוות הצימוח הינו ירוק בהיר. מוצאו באי מאוריציוס בדרום אפריקה.עץ ליצ'י הפלורידיאני מבשיל כ-10 ימים לאחר המאוריציוס. פריחתו בינונית עם נטייה לסירוגיות. צבע הפרי ארגמן חזק. זרעו גדול יחסית. צבע הצימוח חום אדמדמם. מוצאו בפלורידה, דרום ארצות הברית.